זה לא מספיק רק לשרוד

שוב גל קורונה, שוב בידודים, שוב נכנסנו ללופ. אנשים בבתים, מקומום נסגרים, אירועים נדחים ועבודה מתבטלת. אם כל אלה לא מספיקים אז הרבה מאיתנו גם באמת חולים, הילדים בבית והמזג אוויר… בואו נגיד שהוא קודר בערך כמו מצב הרוח הקולקטיבי.
אז מה עושים?
ולא, אני לא מתכוון להגיד לאף אחד להסתכל על הצד החיובי. כשמבאס לנו אז מבאס, והכי מעצבן לשמוע ״שהכל קורה לטובה״ ו״להסתכל על חצי הכוס המלאה״ וכל המשפטים האלה.
ובכל זאת, איך עוברים את הגל הזה ולא רק שורדים אותו עד שיגמר כבר?
אם יש דבר אחד שלמדתי בשיקום הוא לא לנסות להילחם בדברים שלא בשליטה שלי. גל התחלואה, מזג האוויר הקודר, ההופעה שהתבטלה, הזמן הממושך בבית – כל מה שאין לנו יכולת לשנות כרגע – לשחרר. במקום זה, אפשר להתמקד בדברים שכן יכולים לקרות. כל הדברים שתמיד דוחים כי אין זמן, כי יש מלא עבודה, כי לימודים, כי ילדים…
לקרוא שני עמודים בספר שכבר חצי שנה עושה לכם עיניים מהמדף ומחכה שתקחו אותו לאיזה חוף אקזוטי, לפרוק ארגז שמחכה לכם כבר שנתיים ולהוכיח לו שלא לעולם חוסן, להוריד את כל הדברים מההליכון שקניתם בשנת תשנ״ב ולעשות עליו אימון ראשון, לעשות סדר ב-600 תמונות מהטיול לספרד, להזמין את החופשה המשפחתית שאמא מפנטזת עליה כבר שנים כי עכשיו זה הזמן להזמין משהו לחגים, לעשות בינג' על סדרה שכבר תקופה חשבתם עליה או אפילו לראות מחדש את כל הפרקים של ״צער גידול בנות״.
זה לא באמת משנה מה וכמה תעשו, כל עוד תקחו בחירה אקטיבית, גם אם הכי קטנה, באיך הימים שלכם יראו. בימים כאלה שהכל משתבש ודברים לא הולכים כמו שאנחנו רוצים – חשוב להחזיר לעצמנו תחושה של בחירה איפה שאנחנו כן יכולים.
ובמקום להוסיף עוד סיפור קורע לב מהשיקום, אני רק אספר שאתמול בלילה ראיתי את הסרט השני בטרילוגיה של ההוביט, גרסת הבמאי הארוכה, אכלתי 2 דליים של פופקורן והיה לי הכי כיף בעולם.
(והיום בבוקר הלכתי לשיננית להוציא את כל מה שנתקע, סיפור אמיתי).
בתמונה: אחת מ20 תמונות זהות להפליא שנמצאו במסגרת הסדר בתמונות מספרד.

לפרטים נוספים להזמנת הרצאה לחצו כאן

יצירת קשר

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב skype
Skype
דילוג לתוכן